Potato Flute ‹ ספרייה ‹ איך מכינים אוקרינה מחימר: מדריך צעד אחר צעד
איך מכינים אוקרינה מחימר: מדריך צעד אחר צעד
להכין אוקרינה מחימר בידיים שלכם זה אחד הפרויקטים המוזיקליים המספקים ביותר. עם גוש חימר קדרות, שני מקלות ארטיק וסכין חיתוך קטנה אפשר לבנות חליל כלי עתיק שמפיק צליל צלול ומהדהד.
מה צריך
לא צריך סטודיו קרמיקה כדי לבנות אוקרינה. פינה במטבח או שולחן יצירה מספיקים:
- חימר קדרות שנשרף בתנור (הכי טוב): חימר סטונוור, ארתנוור או טרקוטה שנשרף בתנור קרמיקה נותן צליל צלול ובהיר הרבה יותר. גם חימר שמתייבש באוויר או חימר פולימרי יכולים לנגן, אבל חימר אוויר נשאר מעט רך וסיבי: הוא בולע חלק מהרטט ומעמעם את הצליל. אם אין לכם תנור, שאלו סטודיו קדרות בסביבה: רבים שורפים עבודות של תלמידים בתשלום קטן.
- שני מקלות ארטיק (מקלות יצירה): הם יוצרים את חריץ תעלת האוויר המלבני ומכוונים את זווית החוד.
- סכין יצירה קטנה או להב קדרות: כדי לחתוך חימר בנקיון, בלי למשוך אותו.
- כלי פיסול עגול קטן או קשיות שתייה: לניקוב חורי האצבע ולכיוונם.
- כוס מים קטנה וספוג: לחריטת החימר ולהחלקת המשטחים.
שלב 1: יוצרים את החלל (שיטת קערות הצביטה)
הצליל של אוקרינה תלוי בתהודה של נפח האוויר החלול שבתוכה. הדרך הפשוטה והבטוחה ביותר לבנות כלי חלול היא משתי קערות צביטה:
- קחו גוש חימר בגודל לימון וחלקו אותו לשני חצאים שווים.
- גלגלו כל חצי לכדור חלק. לחצו עם האגודל באמצע כל כדור וצבטו את הדפנות באופן אחיד, עד שיש לכם שתי קערות קטנות תואמות (קערות צביטה), בעובי של 5 עד 6 מ״מ.
- חרטו פסים מוצלבים בשפות של שתי הקערות עם קיסם או מזלג, הרטיבו בטיפת מים (סליפ), ולחצו את שתי הקערות זו אל זו בחוזקה.
- החליקו את התפר באגודל עד שהוא נעלם לגמרי. עכשיו יש לכם ביצת חימר חלולה ואטומה. הקישו בה בעדינות על השולחן כדי לתת לה את צורת הבטטה או הטיפה הקלאסית.
שלב 2: מוסיפים פייה וחותכים את תעלת האוויר
הלב של כל חליל ושל כל אוקרינה הוא הפיפל (תעלת האוויר והחוד שמפצל אותו). כאן לחץ האוויר הופך לצליל מוזיקלי.
- הדביקו גוש חימר מלבני קטן לקצה אחד של הכלי החלול, כדי ליצור את הפייה. החליקו את החיבור כך שיתמזג בגוף.
- החדירו מקל יצירה שטוח לאורך הפייה, עד שהוא בדיוק נכנס לחלל המרכזי. כך נוצרת תעלת אוויר שטוחה וחלקה. השאירו את המקל במקומו.
- מבחוץ, חתכו חלון מרובע קטן (בערך 5 על 5 מ״מ) בדיוק בקצה הפייה, במקום שבו היא פוגשת את הגוף, כך שקצה המקל בפנים נחשף. הוציאו את ריבוע החימר הקטן.
שלב 3: מגלפים את הלביום (זה שמפיק את הצליל)
זה השלב החשוב ביותר. האוויר שיוצא מתעלת האוויר צריך לפגוש טריז חד כתער (הלביום) בזווית של כ־45 מעלות:
- עם הסכין, בזווית מבחוץ, גלפו את הצלע הרחוקה של החלון לטריז חד ונקי של 45°, שפונה ישר בחזרה אל תעלת האוויר.
- החוד צריך להיות מיושר בדיוק עם קו האמצע של תעלת האוויר. חצי מהאוויר צריך לזרום אל תוך האוקרינה, וחצי לצאת החוצה.
- הוציאו בזהירות את מקל העץ ונשפו בעדינות בפייה.
- הקשיבו: אם היישור והחוד נקיים, תשמעו מיד צליל שריקה צלול וטהור! אם יוצא רק אוויר או שקט, החזירו את המקל והתאימו בזהירות את חדות הטריז או את היישור שלו, עד שהוא שר בלי מאמץ.
שלב 4: מכוונים וקודחים את חורי הצליל
אוקרינה היא מהוד הלמהולץ, ולכן הגובה שלה לא תלוי במקום של החורים לאורך צינור. הגובה נקבע לפי היחס בין שטח החורים הפתוחים לנפח החלל. כל חור פתוח מגביה את הצליל!
- מתחילים מהצליל הנמוך: כשכל החורים סגורים (רק חלון הצליל פתוח), האוקרינה משמיעה את הצליל הבסיסי שלה (לרוב דו או סול, לפי הגודל).
- חור האצבע הראשון: עם קשית קטנה או כלי עגול, נקבו את החור הקטן הראשון למעלה, לאצבע המורה של יד ימין. נשפו באוקרינה כשאתם סוגרים ופותחים את החור: פתיחתו מגביהה את הצליל בדרגה אחת (למשל מדו לרה).
- מרחיבים בהדרגה: חור גדול יותר נותן צליל גבוה יותר. הרחיבו את החור מעט בכל פעם עד שהצליל מכוון: אי אפשר להקטין חור בחזרה.
- מוסיפים את שאר החורים: לאוקרינת תליון אנגלית של 4 חורים, הוסיפו ארבעה חורים בגדלים שונים (שניים ליד שמאל, שניים לימין). השיטה החכמה הזו מאפשרת לארבעה חורים לנגן סולם שלם של 8 צלילים!
- לאוקרינה רוחבית של 10 או 12 חורים, המשיכו להוסיף חורי אצבע לפי הסדר מימין לשמאל, ובדקו כל צליל מול כוונן או אפליקציית כיוון.
חימר מתכווץ כשהוא מתייבש. חימר רטוב מתכווץ כשהוא מתייבש, ושוב בתנור, ולכן החלל קטן וכל הצלילים עולים מעט. כוונו כל חור קצת נמוך כשהחימר עוד קשה כעור, ותכננו לעשות כיוון אחרון כשהוא יבש, בהרחבה קלה של החורים.
שלב 5: ייבוש, החלקה ושריפה
- החלקה: כשהחימר קשה כעור (מוצק אבל לא יבש לגמרי), שפשפו את החוץ בעדינות בגב של כפית מתכת כדי לקבל גימור חלק ומשיי. נקו פירורי חימר קטנים מתוך תעלת האוויר ומחורי הצליל.
- ייבוש: תנו לאוקרינה להתייבש לאט בטמפרטורת החדר, הרחק משמש ישירה, במשך 3 עד 7 ימים, עד שהיא יבשה לגמרי.
- שריפה: אם השתמשתם בחימר קרמי, שרפו את הכלי שריפת ביסקוויט בתנור קדרות ב־Cone 04–06 (כ־1000°C). אפשר לזגג את החוץ לצבע, אבל שמרו את הזיגוג מחוץ לתעלת האוויר ולחלון הלביום, כדי שהצורה האקוסטית תישאר מושלמת.
- חימר שמתייבש באוויר: אם השתמשתם בחימר אוויר, תנו לו להתקשות היטב, ואז צפו אותו בלכה לא רעילה ועמידה במים: בתוך תעלת האוויר ובמעבר האוויר, וגם מבחוץ. הנשימה שלכם מתעבה בתעלת האוויר בזמן הנגינה, וחימר אוויר לא מצופה מתרכך מהלחות, וזה יכול להרוס את תעלת האוויר ואת הכלי. מרחו שכבה דקה, כדי שלא תשנה את צורת תעלת האוויר ולא תעגל את חוד הלביום.
נגנו באוקרינה החדשה שלכם!
כשהאוקרינה מחימר התקשתה או נשרפה, אפשר לנגן עליה מנגינות אמיתיות! היכנסו לשיעורים האינטראקטיביים ולספריית השירים של Potato Flute ובדקו את הכלי שהכנתם בשירים אמיתיים.
עוד מספריית האוקרינה
- איך מכינים אוקרינה מתפוח אדמה אמיתיכן, תפוח אדמה אמיתי יכול להיות אוקרינה. איך מחלילים אותו, מגלפים את תעלת האוויר ואת חוד הצליל, מכוונים את חורי האצבע, ולמה הוא מחזיק רק יום או יומיים.
- תולדות האוקרינה: מחלילי כלי עתיקים ועד בודריוההיסטוריה המרתקת של האוקרינה לאורך 12,000 שנה: חלילים מהתקופה הנאוליתית כמו אוקרינת רוניק, השוּן הסיני, כלי חימר ממזו־אמריקה, וההמצאה של ג׳וזפה דונאטי באיטליה ב־1853.
- מוזיקאים ומלחינים קלאסיים שאימצו את האוקרינההרפרטואר הקלאסי של האוקרינה: מהספטטים של בודריו במאה ה־19 ועד יצירות האוונגרד של המאה ה־20 מאת ג׳רג׳ ליגטי וקשישטוף פנדרצקי.
- איך אוקרינה עובדת: האקוסטיקה של תהודת הלמהולץהפיזיקה של האוקרינה: למה המיקום של החורים לא משנה, איך נפח החלל קובע את הגובה, ולמה לחץ הנשימה שולט בכיוון.
→ לדף הבית של Potato Flute · כל המאמרים · ספריית השירים